אוקלנד

אחרי 6 ימים בקורומנדל, יצאנו לכיוון אוקלנד. כדי לא להרגיש שהיום הוא עירוני לחלוטין, עשינו עצירה נחמדה בדרך בחממה יפה של סחלבים ופרפרים. היו שם 400 פרפרים (בשלט בכניסה הם אומרים שהם מזמינים 700 פרפרים חדשים כל חודש כדי לשמור על האוכלוסיה), והמוני פרחים יפים. בילינו שם כמעט שעה, אלה הסתובבה עם פרח, מחכה בסבלנות שפרפרים יישבו עליו, ושירה רדפה אחריהם קצת פחות בסבלנות.

אחר כך המשכנו בדרכנו לכיוון אוקלנד. תומר היה מבואס במיוחד, גם כי זה סימן את סוף הטיול (למרות שנשארו לנו עוד כמעט שבועיים) וגם כי הוא לא אוהב ערים, ואוקלנד היא ממש עיר, ענקית וצפופה, אפרורית (לפחות בעינינו, ירד גשם פחות או יותר ברצף כל היומיים שהיינו שם בפעם הראשונה) ודי דומה לכל עיר גדולה אחרת. בנוסף, התוכנית שלנו לביקור הפעם הייתה לנסות למכור את המכונית, תהליך מגעיל ביותר. בכל אופן, כבר מההתחלה, לא הסתדר לנו – אוקלנד הייתה גשומה מאוד, האכסניה שהגענו אליה הייתה מלאה במעשנים, ובעל האכסניה הסביר לנו שהסיכויים שלנו למכור את המכונית למגרש מכוניות הוא אפסי, ושהסיכוי היחיד שלנו הוא למכור ב-Car market, שפועל רק בימי שבת. אז אחרי הבאסה הזאת, החלטנו שאנחנו נשתדל ליהנות בכל זאת, ונסענו לגן משחקים (האופציה הקלאסית להתעודד), אני קניתי קפה וכמה בריושים (שזה כנראה אחד היתרונות של עיר גדולה, יש בריוש – נשמעתי ממש פלצנית עכשיו, נכון?), ושיחקנו... עד שהתחיל שוב גשם. חזרנו לאכסניה, ויצאנו כמעט מיד לאכול פיצה בפיצריה מגניבה, יושבים על ספסל מקורה על המדרכה, אוכלים ומסתכלים על אוקלנד הגשומה.

למחרת, יצאנו אל המגדל הכי גבוה באוקלנד, ה-sky tower. היה יום אפרורי, וגשום לסירוגין, אבל הראות הייתה עדיין סבירה. הסתכלנו על הנוף שסביב אוקלנד 360⁰, ובעיקר נהנו להסתכל על כמה משוגעים שעשו באנג'י בגשם והרוח בחוץ מהבניין למטה אל המדרכה.

אחרי שעה, ירדנו חזרה למטה וחזרנו לאכסניה. תומר והבנות נחו, ואני הלכתי להסתובב בשכונה. היתרון העיקרי באכסניה שלנו הוא המיקום שלה, בשכונת פונסונבי המגניבה. הסתובבתי שם בין החנויות יד-שניה וחנויות מעצבים, חנויות בישול מדליקות, ובסוף ישבתי לשתות קפה בבית קפה/מועדון ג'ז. קראתי עיתונים על מוזיקה ושמעתי שירים של להקות ניו זילנדיות. אחר הצהריים, נסענו לקניון באחד מהפרוורים בשביל לקנות קצת מתנות, ואחרי שהקניון נסגר (ב-18:00, אני לא מבינה את הניו זילנדיים האלו!) נסענו לאכול ארוחת ערב במסעדה טבעונית די הזויה.