מרלבורו

למחרת, עזבנו את מוטואקה, ונסענו לאיזור מרלבורו, שהיא סוג של טוסקנה ניו זילנדית, גבעות צהובות, גפנים, שמיים כחולים תמידיים. את אחר הצהריים, בילינו באכסניה ובסביבתה – שיחקנו משחקי קופסה, הבנות גילו את הערסל, והתרוצצו במדשאות שמחוץ לאכסניה. כבר אפשר להרגיש כאן את הסתיו, והדשא היה עמוס בעלים שנשרו. הבנות בנו ארמונות מהעלים, ואז רצו ברוח עם העלים סביבם.

למחרת, קמתי רק ב-9:30, אז עשינו יום קליל יחסית. התחלנו בסיור במוזיאון של מטוסים ממלחמת העולם הראשונה. התצוגה עצמה הייתה מאוד מרשימה - המון מטוסים, בובות דמה של מטוסים ומכונאים וכאלה (פיטר ג'קסון, הבמאי של שר הטבעות וההוביט, בנה אותה), אבל אותי זה רק ביאס לשמוע את כל סיפורי המלחמה למיניהם. אחר כך, קפצנו לעיירה הכי גדולה באיזור, בלנהיים, קנינו לבנות בגד חדש לפסח, קפצנו למפעל שוקולד קטנטן ואלה ואני דגמנו, ועשינו עצירת סופר לקראת הערב. כשחזרנו, הבנות ותומר הלכו לנוח, ואני בישלתי. בערב, הבנות קמו ולבשו את הבגדים היפים שלהם, ואז עשינו מיני-סדר, 4 כוסות (יין או מיץ), 4 קושיות, קצת סיפור על יציאת מצריים.

למחרת, לקחנו אופניים מהאכסניה, וכשהבנות ב"כרכרה" מאחורי תומר, יצאנו לעשות סיבוב ביקבים באיזור. כמו שאמרתי, מרלבורו היא סוג של טוסקנה. יש פה המוני גפנים, ובהתאם, המוני יקבים. 

עשינו סיבוב של 14 ק"מ, ועצרנו בשלושה יקבים. 

הראשון היה חביב, כולו בנוי בסגנון אירופאי ישן, כולל אריות מאבן על השער בכניסה. השני היה חלק מקומפלקס של חנויות, אז ישבנו ליד אגמון קטן, הבנות שיחקו בגן שעשועים ואני שתיתי קפה, ואז נכנסנו שוב לטעימות. היקב השלישי היה מבחינתי גולת הכותרת. היקב על שטח גדול, עם מדשאה רחב וספסלים פזורים בין עצי ערבה, נחל שזורם עם גשר מעליו. לקחנו 6 יינות לטעום וישבנו, בהתחלה על ספסל בחוץ ואז בפנים על ספסלי אבן, תומר ואני טעמנו את היינות והבנות שיחקו בינתיים. 

היה ממש טעים ופלצני, עד כדי כך שקנינו 2 בקבוקי יין בכמעט 200 ₪... בדרך חזרה הביתה, תומר ואני לימדנו את הבנות "אחד מי יודע" בזמן שרכבנו על הכביש הרחב.